אוריקאר תחבורה בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

הבקשה

1.בקשה להשבת רכב מסוג "מיצובישי פג'רו" מספר רשיון 89-301-36 (להלן: "הרכב"), שנתפס על ידי משטרת ישראל ביום 4/7/2010, מידי אחד, ניר ברזילי (להלן: "הנאשם"), בחשד ששימש לעבירות בניגוד לפקודת סימני המסחר, שעניינן ניהול מעבדה לזיוף משקאות אלכוהוליים.

המחלוקת

2.המבקשת טענה להיעדר יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה באמצעות הרכב, בניגוד להוראת סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. לחילופין, ביקשה להיעתר לבקשה, בתנאים של הפקדה נמוכה במזומן, וללא תנאים שימנעו מכירת הרכב.

העובדות

3.ואלה העובדות הרלוונטיות לבקשה:

א.המבקשת היא חברה פרטית, הבעלים של מגרש לממכר מכוניות.

ב.ביום 11/11/2007 נמכר הרכב לגברת תמי ברזילי, אמו של הנאשם (להלן: "הקונה"), תמורת 150,000 ₪. על פי הסכם המכירה, תועבר הבעלות ברכב על שם הקונה, לאחר תשלום מלוא התמורה.

ג.עד עצם היום הזה, לא שילמה הקונה למבקשת את מלוא התמורה. עד שנת 2009, שילמה הקונה סכום כולל של כ-85,000 ₪, באופן שעד היום לא הועברה הבעלות ברכב על שם הקונה.

ד.ביום 13/7/2010 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום, בין היתר, בגין העבירות של ניהול מעבדה לזיוף משקאות אלכוהוליים, תוך שימוש ברכב.

ה.הקונה והנאשם אינם מתנגדים לבקשה.

דיון והכרעה

4.לאחר שבחנתי הראיות בתיק החקירה, סבורני שבידי התביעה תשתית ראייתית לכאורית, שיש בה כדי לבסס יסוד סביר להניח, ואף מעבר לכך, שנעברה עבירה באמצעות הרכב, שהיה בחזקת הנאשם ובשימושו.

5.מקובלת עלי טענת המדינה כי במסגרת הליך זה, אין מקום להכרעה בסכסוך האזרחי בין המבקשת לקונה, במיוחד לאור הימנעות המבקשת משך כשנתיים ימים מנקיטת כל הליך למימוש הבעלות הנטענת ברכב, להשבת החזקה ברכב לידה, או תביעה כספית.

יחד עם זאת, בענייננו, אין מחלוקת בין המבקשת והקונה שהמבקשת היא הבעלים של הרכב.

6.הלכה היא, כי נטילת רכוש על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד תינקט רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית (ראו בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל, נב(1) 14, בעמודים 17-18). קל וחומר, שיש לבחון האמצעים החלופיים כאשר בעליו של הרכוש אינו מעורב בביצוע העבירה (בש"פ 6665/02 אופק נ' מדינת ישראל, נו(6) 544, בעמוד 549).

7.בענייננו, לאור קיומו של יסוד סביר להניח שנעברה עבירה ברכב, שהיה בחזקת הנאשם ובשימושו, ובהיעדר כל טענה ביחס למעורבות המבקשת בעבירות המיוחסות לנאשם, באיזון הראוי בין האינטרסים הרלבנטיים, סבורני שניתן להשיב הרכב למבקשת, בכפוף להפקדת סכום יחסי מהתמורה ששילמה הקונה עבור הרכב.

8.לאור כל האמור, אני מורה על השבת הרכב למבקשת, בכפוף להפקדה במזומן בסך 15,000 ₪.

בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה להטלת תנאים נוספים, לאור היות הרכב חלק ממלאי עסקי של המבקשת, ועל מנת לאפשר לה להשתמש בו. אם יורשע הנאשם, תוכל המדינה לעתור לחילוט הכספים.